כח המחשבה

 

שלום למדור הטוב שבך,

בשנים האחרונות גיליתי שנשים בנות גילי (אחרי שלושים שנות עבודה) מחפשות לצאת לפנסיה מוקדמת ופונות ללימודי טיפול מסוגים שונים.

הטרנד הזה תפס גם אותי ונרשמתי ל'סדנא משנת חיים'. סדנה שבה אני מתנסה וגם הופכת להיות מטפלת.

אני חייבת לציין שנהניתי מאד בסדנא, כלומר בקורס. המנחה הייתה חרדית והאווירה הייתה נעימה ושמורה.

אבל, יש רעיון שלמדתי אותו וכל הזמן הוא מזמזם לי בראש. נשמע מפתה אבל לא כל כך מאמין. כששיתפתי את המרצה היא הוכיחה לי באותות ובמופתים שזה דווקא הכי יהודי.

הרעיון היה חשיבה חיובית. אבל לא סתם לחשוב על עצמי דברים חיובים או על העולם, שזה נפלא, אלא שהחשיבה שלי החיובית אחראית על מה שיקרה לי בחיים. כלומר, מחשבה יוצרת מציאות, ואם למשל, אדמיין איך תוך שנתיים תהיה לי קליניקה, זה פשוט יקרה. שאלתי את המרצה איך זה מסתדר עם אמונה שהקב"ה גוזר מה יקרה לי ולא המחשבה שלי, והיו לה תשובות מוכנות כמו מאמר: תחשוב טוב יהיה טוב.

היא הסבירה שהמחשבות השליליות שלנו משפיעות על האנרגיה מסביב, והיא הופכת להיות שלילית. וכן, הקב"ה נתן את הכוח הזה והכל ממנו.

רציתי לשמוע ולהבין עוד יותר מזה על כח המחשבה. כי הכיוון הזה קונה שביתה גם בתחום הפירסום והשיווק.

אחותי הייתה צלמת ילדים מעולה והתפרנסה מזה יפה, ואז שיכנעו נשות 'קופי' שאם היא תעשה את זה 'נכון' אז היא תרוויח יותר. כלומר פרסומאיות וכותבות תוכן ומשווקות הסבירו לה שאם היא תחליט שהיא שווה מחיר איקס, זה מה שהיא תקבל. שאם היא תכניס לה לראש שמגיע לה יותר היא תקבל יותר. תכלס לקוחות לא הגיעו והיא סגרה את הסטודיו.

 

תודה רבה!

צילה

 

שלום לך צילה יקרה,

השאלה שלך חשובה ומעניינת, וגם קושרת את עצמה לתיאוריה נרחבת שקיימת בעולם.

לפני כשש עשרה שנים יצא בארצות הברית סרט בשם 'הסוד'. הוא מביא עקרונות למימוש עצמי ומילוי יעדים. הוא טוען שיש סוד שרק המצליחנים יודעים אותו, והסוד הזה הוא הגורם להבדל בין בני אדם. מי שיודע אותו יצליח במשפחה, בכסף, בחברה ועוד. אנשים שיודעים סוד זה הם אנשים שהסוד עבר להם מדור ודור והפך אותם למצליחים בכל התחומים.

מליוני צופים צפו בו על מנת לגלות את הסוד ולשנות את חייהם. יש בו הרבה והצהרות פסקניות ובומבסטיות על כך ש"כל מסורת גדולה" או "כל אדם גדול" במהלך ההיסטוריה ידעו את "הסוד".

ומהו הסוד? המחשבה החיובית. אם תחשוב בגדול תצליח בגדול. אם תדמיין הצלחה היא תקרה. רק תפסיק לחשוב בקטן. לחשוב בשלילי, וכל החיים שלך יתהפכו.

ספרים נכתבו על כך וגם שיטות טיפול.

כעת נותר לנו לברר, האם באמת קיים כוח בחשיבה שיכול לשנות את המציאות? מצב שבו האדם מדמיין איך מצליח והכל נהפך לטובה, האם זה משנה את העתיד?

התשובה המפתיעה ביהדות היא שלא. אין לנו כוח ויכולת לברוא מציאות.

אבל ההיפך קיים, יש לנו כח להפסיד את מה שיש לנו, עם אם נדמיין את העתיד באופן חיובי!

לדמיין טוב: אם לא מועיל לא יזיק?

מחז"ל מסתבר שלהפך. [על פי דעת רש"י עכ"פ] מסתבר ש:"דמיון מודרך חיובי", שבו האדם מדמיין כיצד הדברים קורים כרצונו ושאיפתו, בכוחו להזיק ולגרום שהדבר לא יתקיים, בין אם מדובר בעניין כלכלי, או אפילו תורני.

הגמ' במסכת סנהדרין [דף כו עמוד ב] אומרת:

אמר עולא: מחשבה מועלת [להשבית הדבר] אפילו לדברי תורה, שנאמר מפר מחשבות ערומים ולא תעשינה ידיהם תושיה".

כלומר, אנשים ערומים (בחכמה) שיש להם מחשבות איך הם יצליחו, ה' מפר את המחשבה שלהם, וידיהם לא עושים תושיה.'

וזה גם ברוחניות שהוא מתכוון לשם עצמו:

הרב בן איש חי [עוד יוסף חי כי תצא ד־ה שלח תשלח[  מביא את הדברים וכותב:

"מחשבה מועלת להשבית הדבר, שאין מחשבתו מתקיימת, אפילו לדברי תורה, כגון האומר עד יום פלוני אסיים כך וכך מסכתות בגירסא׳".

אמנם, כשאדם חושב מחשבה לבצע לשם שמים, שם המחשבה לא מועלת (מועלת בו להשבית את זה)

אמר רבה: אם עסוקין לשמה – אינה מועלת [שלא משביתה את הדבר], שנאמר רבות מחשבות בלב – איש ועצת ה' היא תקום עצה שיש בה דבר ה' – היא תקום לעולם.

שואל על כך אחד החכמים: ואם כבר נגזר בראש השנה שיהיה לו טוב זה, איך יתבטל רק בכלל דימיונו החיובי על המציאות?, ומסביר:

"כי הרי כבר קיבלה בדמיונו, וכבר נתמלא שמחה כשמחת המקבל שפע זה בפועל, (כמו שאמרו במס' ברכות נה. על החולם חלום טוב, שפעמים על ידי דמיונו ושמחתו בדבר אבד ממנו הדבר בפועל), ורוב העולם ניזוק מזה."

כוח זה מזיק גם בתפילה, ועל כך אמרו חז"ל: "וזהו ׳עיון תפילה׳ שמנעו רבותינו ז׳׳ל – שלא יצייר בדמיונו אחר התפילה את השגת הטובה אשר התפלל עליה כאילו כבר באה לידו."

מוסיף ה'בן איש חי' ומביא שם מעשה נפלא:

וכך הווה מעשה, יהודי אחד היה עמל ביותר לפרנסתו ופרנסת אנשי ביתו, בכל יום היה מהלך לכפר הסמוך אצל הערביים, והיה קונה מהם תרנגולים וביצים להביאם העירה ולמוכרם, אך דא עקא שעמלו היה רב והריווח מועט, ולא היה הקומץ משביע את הארי. יומא חד כשהיה מהלך יחף ממקום הערביים ועל ראשו סל ובו יותר מאלף ביצים, וגם נשא שתי אגודות של תרנגולים משולשלים על כתיפו, והיה מחשב, עד מתי אעמול כל כך קשה על פרנסתי, היום לא אלך לשוק למכור את הביצים והתרנגולים, אלא אחזור לביתי ואניח את התרנגולים לישב על גבי הביצים ואז יהיה לי מכל ביצה אפרוח, ואחר עשרה ימים יהיו בידי אלף אפרוחים מהאלף ביצים הללו, וכך הפליג במחשבות וחשבונותיו (עי"ש) שתוך חודש או שנים יהיו בידו שני מאות אלף תרנגולים, וימכור כל אחד בדינר כסף לפחות ויהי בידו שני מאות אלפי דינרים, ואשליך מידי עסק זה ואקנה בהם צמר ואשלחם ללונדון, וימכר ברווח של חמישים למאה לפחות, ויקנו שליחי בלונדון סחורה בדמי הצמר… וכך אלך מסחורה לסחורה… בקיצור, היה עושה חשבון שבמשך שלשה שנים כבר יהיו לו חמש מאות אלף ליר״א זהב, ויקנה לעצמו חצר פלונית ופונדק פלוני וגנות ופרדסים, וכמה חנויות לשכירות באופן שיהיה עשיר כמו ראטשילד, ואז יהיו כל עשירי העיר לפניו כקליפת השום, וממילא ימנו אותו להיות ׳נשיא וראש הקהל׳, ובבוא יום הולדת המלך שאז הולכים החשובים לקבל פני המלך ייבחר הוא לילך בראש, ובעודו מחשב לעצמו האיך יקוד בראשו אל מול פני המלך…

ותוך שהוא משתחווה על פי דמיונו נפלו התרנגולים והביצים לתוך הבור הסמוכה – ונשמע קול משבר הביצים בנפילת הסל בתוך מחשבותיו מחשבותיו. וראה שלא נשאר בידו מאומה – אין כאן ביצים אין כאן אפרוחים אין ואין כאן בתים וחצרות וכרמים, אין נשיאות ולא גבירות ולא חצר מלכות, אבל יש כאן ביצים שבורות ותרנגולים מתים…

חזינן מכאן עד כמה משבית האדם מעצמו את הטובה שהיתה עתידה לבוא על דמיונותיו. וצריך האדם לדעת בבירור כי כל אלו הדמיונות שעולים בלבבו הם מעשה שטן כדי ולחסרו טובתו בפועל… ולכך יזדרז האדם ויתגבר על טבעו לדחות דמיונות וציורים אלו מלבו.

הגר"ג אידלשטיין זצוק"ל ראש ישיבת פוניבז' בהסבר העניין:

וראיתי מי שכתב שזהו בדוק ומנוסה אצל העוסקים בעניני העולם, שאם עושים תוכניות איך להרוויח, שאף אם יצליח להרוויח, [משום שנגזר עליו משמים לקבל ריוח זה], זה לא יהיה באותה הדרך שהוא חשב שזה יהיה, [וע"פ רוב אינו מצליח להרוויח כלל] (.

כנראה כוונת הגר"ג למה שהביא בספר 'מראה יחזקאל'  על פ' ואתחנן:

"מחשבה מועלת אפילו לד"ת,  פירש"י ותוס' כשאדם מחשב בדעתו להרוויח באיזה משא ומתן עפ"י הרוב המחשבה משקרת ולא יעשה חיל, וכן עינינו רואות כי רבות מחשבות בלב איש ועפ"י הרוב באותו עסק שאדם סובר להרויח לא יעשיר ולא יקום והי"ת מפרנסהו ומזמין לו פרנסה ממקום אחר באופן שלא עלה בדעתו כלל" .

וביאור הענין בזה, דמשמיא מסייעים ביד האדם שילמד לדעת שיש השגחה פרטית, והכל בהשגחה, ואין כחי ועוצם ידי.

ומה עם מאמרי יהדות שאוהבים לצטט בנושא?

כולם מכירים את האמירה: "תחשוב טוב יהיה טוב". וטועים לחשוב שהכוונה שאם תחשוב טוב – שיהיה לך טוב שאתה רוצה – זה באמת יהיה.

אבל הכוונה היא שונה לחלוטין. הכוונה:  תחשוב טוב = שרק הקב"ה יכול לעזור לך ואף אחד בעולם לא, אז יהיה לך טוב. שהאדם יחשוב במחשבתו שאף אחד לא יכול לעזור לו רק הקב"ה, ומחשבה טובה זו תהיה לו לטובה.

מקור נוסף ביהדות וכוונתו:

כתוב בזוהר: [ח"ב דף קפד: ] הסבר הפסוק: "אה-יה אשר אה-יה" "ומהו אהיה אשר אהיה, כשם שאתה הווה עמי כך אני הווה עמך".

הפשט הטעות זה איך שאתה תהיה עמי במחשבות חיוביות שיהיה טוב, כך אני אהיה עמך. אבל זה לא באמת הפרוש, אלא המדרש מסביר: מנורת המאור הראשון פרק הצדקה, רמבן שמות פ"ג י"ג, ר' בחיי בראשית ב-ד)

"ומהו אהיה אשר אהיה, כשם שאתה הווה עמי כך אני הווה עמך – אם פותחין את ידיהם ועושין צדקה אף אני אפתח את ידי, שנאמר יפתח ה' לך את אוצרו הטוב (דברים כח יב), ואם אינן פותחין את ידיהם מה כתוב שם הן יעצור במים ויבשו וגו' (איוב יב טו)".

כלומר, אם תעשה צדקה אני אתן לך.

מזה מבינים, שהכוונה ביהדות היא שמה שמביא לטוב זה "עשיה חיובית" ולא "חשיבה חיובית"…

הפלא יועץ מביא הסבר מעניין אחר: כתב בערך "מחשבה" : איתא בזהר הקדוש (ח"א קכה),

"על הנאמר "שלפי מה שחושב האדם ממשיך עליו". ומסביר: "איתא בזהר הקדוש (ח"א קכה), שלפי מה שחושב האדם ממשיך עליו, אם דברים שבקדושה ממשיך עליו קדושה, ואם הרהורים רעים, ממשיך עליו טמאה ומטמא נפשו, ואל המקום שחושב, שם הוא מנת חלקו.

כלומר, מחשבת קדושה משפיעה קדושה ומחשבת טומאה – טומאה, אחז"ל שהמטמא עצמו מעט – מטמאין אותו הרבה מטמא עצמו מלמטה – מטמאין אותו מלמעלה, ולהיפך – המקדש עצמו מעט וכו'.

האופן הפוך לגמרי מהגישה החיובית שיוצרת כביכול מציאות, חז"ל דווקא ממליצים לנו לחשוב רע! (נשמע נורא? כבר תראו שלא) והם מסבירים שכדאי לחשוב על רע [עונש] שעלול לבוא [לא על אירוע או אדם] אלא שיש דין ויש דיין.

אבות דרבי נתן פרק ט': "'ואל תתייאש מן הפורענות' כיצד. מלמד שיהא לבו של אדם מתפחד בכל יום ויאמר אוי לי שמא יבא עלי פורענות היום ושמא למחר ונמצא מתפחד בכל יום שנאמר כן באיוב ]איוב ג[ פחד פחדתי".

ספר הישר לרבינו תם– פרק ו'

"המידה השישית… צריך לו להכין לב חזק ואמיץ לקבל המאורעות ויחשוב בהם בטרם בואם וימתינם בכל יום ובכל שעה ובכל חודש ויאמר בלבו אם לא יבואו היום המאורעות יבואו למחר ואם לא יבואו למחר יבואו לאחר מחר. וכשיעשה זה ויהיו עיניו ולבו בהם כשיבואו המאורעות לא יטרידוהו ולא ישכיחוהו העבודה כי ימצאוהו מזומן לקבל אותם.

וזה מעשה הצדיק כי יחשוב וידע כי העולם נוה התלאות ועל כן עיניו ולבו בהם בכל רגע ועל כן לא יטרידוהו כשיבואו ולא יחרידוהו. אך יחרידו למי שהוא בטוח בעולם ויאמר כי לא תבוא עליו צרה וכי שלוותו תעמוד עליו ועל כן כשיבוא עליו הפך מאשר חשב יחריד ותאבד דעתו ואמונתו ועבודתו. וצריך למשכיל לשמור נפשו תמיד ואל יבטח בטובת העולם רגע רק ידע כי התלאות מזומנות לבוא ובזה יצליח ותתקיים עבודתו".​

וכן כתב הסבא מקלם, הביאו במכתב מאליהו ]ח"ד עמ' 228], שאדם המקבל ייסורים אינו פנוי לחשוב בתשובה, "כיצד יעשה? יכין את עצמו ליסורין במחשבתו ובדמיונו על ידי ציורים חיים קודם בוא העונש וכו'"

יחד עם זאת  = לא לפחד ממשהו מסוים שיבוא עלי ולא להאנח ולהיות בעצבות:

מאיזה מחשבות רעות צריך להיזהר?

1. פחד ממשהו מוגדר שמא הולך לבוא על האדם.

אנחות ופחדים מדברים מוגדרים מושכים דינים על האדם. אסור לאדם לחשוב על משהו מסויים רע שהולך לקרות לו.

הגמרא [מסכת ברכות דף ס.] מספרת: יהודה בר נתן הלך אחרי רב המנונא, נאנח יהודה בר נתן, אמר לו [ר' המנונא ליהודה] יסורים אתה רוצה להביא על עצמך?? דכתיב (איוב ג) "כי פחד פחדתי ויאתיני ואשר יגורתי יבא לי"

והרי כתוב: "אשרי אדם מפחד תמיד"? ההוא בדברי תורה כתיב [רש"י: שמפחד תמיד שמא ישתכח תלמודו, ומתוך כך הוא מחזר לשנותו תמיד]:

הרי לנו שכשהאדם נאנח, שרוי בעצבות, בפחדים, הוא מושך על עצמו יסורים ודין. ולהיפך – להיפך.

המהר"ל טוען שלא נכון לומר שהמחשבה עם דימיונות טובים על מה שהולך בוודאי להצליח לו מביאה רע, אלא חוסר הביטחון שהוא מאמין שהוא יכול לעזור לעצמו: "דכיוון שאין בך ביטחון אתה גורם ליסורים שיבואו. [נתיבות עולם נתיב הבטחון פרק א[

 

2. מחשבה רעה על הזולת מזיקה לו: [אין את ההפך]

מובא בגמרא [מסכת ברכות דף נה עמוד ב] "רבי יוסי ברבי חנינא אמר: וידגו לרב בקרב הארץ מה דגים שבים מים מכסים עליהם ואין עין רעה שולטת בהם, אף זרעו של יוסף אין עין רעה שולטת בהם.

החזון איש מבאר את ענין העין הרעה [ליקוטים לחו"מ ס' כ"א]:

"מסודות הבריאה כי האדם במחשבתו הוא מניע גורמים נסתרים בעולם המעשה. ומחשבתו הקלה תוכל לשמש גורם להרס ולחרבן של גשמים מוצקים. וכדאמר (פסחים נ':) שגדול נפחם שולטת בהם העין. (ובבא מציעא פ"ד.):לא תקנה קרקע סמוך לעיר ובשעה שבני אדם מתפעלים על מציאות מוצלחה, מעמידים את מציאות זו בסכנה. ומ"מ הכל בידי שמים, וכל שלא נגזר עליו בדין שמים לאבדן, הדבר ניצל. אבל כשנגזר הדבר לאבד, מתגלגל הדבר לפעמים ע"י שימת עין תמהון על הדבר וע"י זה הוא כלה.

כדאמר (ב"מ ק"ז:): דרב סליק לבי קברי כו' תשעין ותשעה בעין הרע, והיינו שנגזר עליהן מיתה ביום הכיפורים, הזדמן לפניהן עין רעה שגלגלה מיתתן. וכעין שאמרו (מגילה כ"ב:): הא והא גרמא לי'. וכן רבי אליעזר בן יעקב כשהגיע זמנו ליפטר מן העולם, ונגזר עליו זמנו, גלגלו מן השמים סיבת מותו ע"י הערת תמהון בלב רבנן. וכן הוא עובדא דרב חנינא בריה דרב איכא (ברכות נ"ח:).

איך כן נביא עלינו טוב?

מעשים שמושכים טוב: [לא מחשבות]

1. שמחה:

• שמחה מוציאה מהצרות ועצבות יכולה להוביל לצרות. כשהאדם בשמחה הוא מושך עליו שפע מלמעלה, ולהיפך – להיפך. מובא הזהר הקדוש [ח"ב דף קפד]:

בֹּא וּרְאֵה, עוֹלָם הַתַּחְתּוֹן עוֹמֵד לְקַבֵּל תָּמִיד, וְהוּא נִקְרָא אֶבֶן טוֹבָה, וְעוֹלָם הָעֶלְיוֹן לֹא נוֹתֵן לוֹ, אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁהוּא עוֹמֵד. אִם הוּא קַיָּם בְּהֶאָרַת פָּנִים מִלְּמַטָּה, כְּמוֹ כֵן מְאִירִים לוֹ מִלְמַעְלָה. וְאִם הוּא עוֹמֵד בְּעַצְבוּת, נוֹתְנִים לוֹ דִּין כְּנֶגְדּוֹ.

כְּמוֹ זֶה, (תהלים ק) עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה. שִׂמְחָה שֶׁל בֶּן אָדָם מוֹשֵׁךְ לְעַצְמוֹ שִׂמְחָה אַחֶרֶת עֶלְיוֹנָה. כָּךְ גַּם זֶה הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן – כְּמוֹ שֶׁהִיא מִתְעוֹרֶרֶת, כָּךְ מוֹשֵׁךְ מִלְמַעְלָה.

 

2. כוחו של ביטחון בהשפעה על העתיד:

האם הביטחון משנה את העתיד?

אלו שסוברים שלא: שיטת החזון איש [בספרו אמונה ובטחון פרק ב] וכן דעת חובת הלבבות [פ"א בשעה"ב] ורבינו יונה [משלי ג-כו] כותבים שלא.

כתב החזו"א:

א. טעות נושנת נתאזרחה בלב רבים במושג בטחון. שם בטחון המשמש למדה מהוללה ועיקרית בפי החסידים, נסתובבה במושג חובה להאמין – בכל מקרה שפוגש האדם והעמידתו לקראת עתיד בלתי מוכרע ושני דרכים בעתיד, אחת טובה ולא שניה – כי בטח יהיה הטוב, ואם מסתפק וחושש על היפוך הטוב הוא מחוסר בטחון:

ואין הוראה זו בבטחון נכונה, שכל שלא נתברר בנבואה גורל העתיד אין העתיד מוכרע, כי מי יודע משפטי ד' וגמולותיו ית':

אבל ענין הבטחון הוא האמון שאין מקרה בעולם, וכל הנעשה תחת השמש הכל בהכרזה מאתו ית' …

[פס' כ"ו] – ובוטח בה' ישוגב מן הצרה בשכר הבטחון אע"פ שהייתה הצרה ראויה לבוא עליו. "ובטחו אל ה'" (תהלים ד, ו) כתב רש"י "ובטחו אל ה' שישפיע לכם טובה".

 

3. כוחה של תפילה:

רבנו בחיי [דברים פרק יא פסוק יג] כתב "וצריך אתה לדעת כי כח התפילה גדול אפילו לשנות הטבע ולהנצל מן הסכנה ולבטל הנגזר. לשנות הטבע, מיצחק וכו'.

המהרש"א [קדושין כט, ב] כתב שענין תפילה המועלת אינה על דרך נס, אלא הוא בטבע הבריאה שתפילה מועילה וכו' ע"ש הוכחתו.

 

4. הכח של האדם ביכולותיו מסייע להגשים:

[במדבר פרק יג, לא-לג] "וְהָ֨אֲנָשִׁ֜ים אֲשֶׁר־עָל֤וּ עִמּוֹ֙ אָֽמְר֔וּ לֹ֥א נוּכַ֖ל לַעֲל֣וֹת אֶל־הָעָ֑ם כִּֽי־חָזָ֥ק ה֖וּא מִמֶּֽנּוּ: … וַנְּהִ֤י בְעֵינֵ֙ינוּ֙ כַּֽחֲגָבִ֔ים וְכֵ֥ן הָיִ֖ינוּ בְּעֵינֵיהֶֽם": כאשר אדם רואה עצמו כחגב- מיד יטען "לא נוכל"…

לעומת זאת על יעקב נאמר "יחד לב וגל אבן" – האמין בכחו ויכולתו וייחד לבבו ואכן מצא בעצמו את הכוחות שעזרוהו לפעול ולהצליח! [הגר"ח שמולביץ בקובץ שיחות תשל"ב עמ' נה ].

 

5. מחשבה גורמת לריפוי:

הר"ן [בספרו דרשות הר"ן דרשה יא']: "מצד שהיו ההמון באותו זמן בטוח באותם הענינים היה טבעם מתחזק ונמצא מצד ההרגל עזר טבעי בהם, אבל כל שאין ליחס בו עזר טבעי או סגוליי באיזה צד אעפ״י שאין המאמר בהם בשם כוכב או ע״ז וכיוצא באלו מ״מ יש בו משום דרכי האמורי כו'". [הר"ן – "דרשות הר"ן" דרשה י"א:]

 

6. חשיבה חיובית כלפי הזולת גומרת לו גם להיות חיובי:

חשיבה ורגשות חיוביים שלי על זולתי מולידה רגשות זהים אצל הזולת – כלפי.

נאמר במשלי פרק כז, יט: "כַּ֭מַּיִם הַפָּנִ֣ים לַפָּנִ֑ים כֵּ֤ן לֵֽב־הָ֝אָדָ֗ם לָאָדָֽם".

ופרש"י "כמים – הללו, הפנים שאתה מראה לתוכן, הן מראות לך: כן לב האדם לאדם – חברו, לפי מה שאדם יודע שחבירו אוהבו, כן הוא מראה לו פנים:

צילה יקרה,

מחשבה טובה היא מחשבה של אמונה, שה' בורא עולמות ויוצר כל המעשים, ולא אנחנו. אנחנו יכולים להיות בשמחה, להתפלל, לחשוב מחשבות חיוביות על הזולת ועל עצמנו. אבל לעולם לא נברא שום דבר ולא נשפיע על העולם אם נחליט לחשוב עליו טוב. ישנו מקום אחד של רבי נחמן שאומר שאם אנחנו דנים את השני לכף זכות, מתעורר בו הצד הטוב. וכן על עצמנו.

לכן נתחבר לעשיה חיובית ולחשבה של אמונה, וה' הטוב יסייע בעדנו.